פתרון בעיות
בשנים הראשונות ילדים לומדים לפתור בעיות באופן ספונטני ומפנימים את העקרונות של פתרון בעיות באופן לא מודע, אך יש ילדים שממגוון סיבות אינם מצליחים לעשות זאת. במחקרים נמצא שלילדים עם בעיות קשב וריכוז או עם קושי בוויסות רגשי לוקים ביכולות אלו. ילדים עם הפרעת קשב ממוקדים בהווה ומתקשים לראות תוצאות עתידיות ולהיזכר בפתרונות מהעבר ולכן גם לא מספיק מפיקים לקחים. שתי המגבלות הללו יוצרות עבורם קושי נוסף בבואם לפתור בעיה.
פתרון לבעיה הוא תגובת התמודדות )התנהגותית או קוגניטיבית( והוא נחשב יעיל אם מסייע להשגת המטרה שנקבעה מראש, באופן שהתוצאות החיוביות של התגובה עולות על אלו השליליות. הפתרון אינו מתייחס למצב הקיים אחרי שהמטרה הושגה אלא למאמץ ולתגובה שבעזרתה הילד משיג את המטרה ומצמצם את הפער בין המצוי לרצוי. פתרון בעיות הינו תהליך קוגניטיבי התנהגותי )רצף של מחשבות והתנהגויות( בשליטה ובהכוונה עצמית שבעזרתו מזהה ומגלה האדם אפשרויות תגובה שונות לבעיות שבהן הוא נתקל בחיי היום יום. הדגש בלמידת יכולות פתרון בעיות הינו על פיתוח תהליך רצוני, מודע ולא אינטואיטיבי. רוב האנשים והילדים פותרים אין סוף בעיות באופן אוטומטי . המשחק לעוף על פתרון עשוי לסייע לילדים המתקשים להגיע לפתרונות יעילים ופותרים פעמים רבות בעיות באופן לא מוצלח. פיתוח ושכלול מכוון של תהליכי פיתרון בעיות, עשוי לסייע להם לפתח דרכי פיתרון מוצלחות גם באופן אינטואיטיבי.
פיתרון בעיות הוא תהליך המתרחש בשלבים:
- התייחסות כלילת לבעיה
- הגדרת הבעיה באופן מדויק
- העלאת פתרונות רבים, כולל כאלה שנראים לנו מוזרים או שליליים.
- הערכת התוצאות האפשריות של הפתרונות המוצעים.
- בחירת הפתרון המתאים )מעשי או מחשבתי(
- ביצוע הפתרון והערכתו.
סדר השלבים יכול להיות גמיש וניתן לשינוי. לא תמיד חייבים לעבור על כל השלבים המוצעים. המודל מציע כיוון כללי לארגון החשיבה באופן שיאפשר סיכוי טוב יותר להתמודדות או תגובה שיאפשרו לפתור את הבעיה או לחיות איתה טוב יותר ויש לו גם תרומה כתכנית מניעתית.
במשחק לעוף על פתרון הפתרון הלא יעיל מצטרף לסדרה במטרה למנוע הגבלה וצמצום חשיבתי ולעודד יצירתיות. העובדה שהוא נכלל בסדרה מעביר את המסר שגם הצעת פתרון לא מוצלח או מוזר מהווה חלק בלתי נפרד מתהליך פיתרון בעיות. (סביר להניח שהוא ידחה בשלב הערכה).
להורדת הטבלה לחץ כאן